<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"א</h1>
<h2>דף יב:</h2>
כהן המקדש בבכור בזמן הזה נחלקו בו במסכת קמא רבי יוסי הגלילי אומר דאפי' תם הוי ממון בעלים לקדש בו ולדעת רבנן אפילו בעל מום לא הוי ממון בעלים ואינה מקודשת. ויש מי שפסק כרבי יוסי וכן פשוט במשנה בבכורות ויש מי שפסק כרבנן וכתב הרב רבינו אשר וצריך עיון. ונראה לי כי מאחר שנחלקו בו הפוסקים דהוי ספק מקודשת.
<h2>דף צט.</h2>
המקדש בשכירות כגון עשה לי שרין נזמים וטבעות ואתקדש אני לך והוסיף לה האומן נופך משלו כיון שהחזיר לה הממון רוצה לומר השריין והנופך הוי מקודשת דהוה ליה מלוה ופרוטה דהשכירות מלוה דקיימא לן דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף והפרוטה הנופך שהוסיף לה וקיימא לן מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה כמו שכתבתי ואם לא הוסיף לה נופ' משלו אפילו החזיר לה השרין אינה מקודשת דאין אומן קונה בשבח כלי דבשכר שעשיתי עמך אינה מקודשת פי' שכבר החזיר לה הכלים פשוט. וכן כתב רי"ף דאין אומן קונה בשבח כלי וכן פסק הרמ"ה. ובעלי התוס' כתבו דאומן קונה בשבח כלי. ולפי פירושם עשה לי שרין נזמין וטבעו' ואתקדש אני לך ועשאה והחזירם לה אפילו לא הוסיף לה משלו שום דבר מקודשת ואם לא החזירם אינה מקודשת דבשכר שיש לו אצלה אינה מקודשת עד שיחזיר לה הממון שעשה לה ואפילו מחל לה השכירות כיון שאינו יכול לתבוע לה שכרו בדין עד שיחזיר לה הממון אינו נותן לה כלום במחילתו ואם החזיר לה ומחל הויא מקודשת. ואם אמרה לו עשה עמי מלאכה כפועל ואתקדש אני לך מקודשת דהוה ליה מלוה דישנה לשכירות כמו שכתבתי זולתי אם נתן לה שוה פרוטה משלו כל זה תוכן דברי התוס'. ומורי הרב רבי אברהם כתב כי נראה לו לכולי עלמ' שאם עשה לה כבר שרין ונזמים ואח"כ קדשה בשכרו דהויא מקודשת דכיון שתופס אותם בשכרו הוי כמקדש במלוה שיש עליה משכון ולא דאמי לעשה לי שרין ונזמים ואתקדש אני לך דהת' לא תפיס להו אאגריה וכן אמרינן בשמעתין בשכר שעשיתי עמך אינה מקודשת ופי' רש"י בשכבר החזיר לה השירין ע"כ.
